לא היתה כל בעיה, במיוחד לאור העובדה כי מעולם לא הייתי חייב כספים לאף גורם, תמיד משלם בזמן והכל טוב.

לכן, מאד הופתעתי לקבל את השיחה מאריאל (קטע מספר 1).

בעקבות ההשתאות שלי, יצא אריאל לבדוק שוב את העניין וחזר אלי לאחר כרבע שעה, פחות או יותר עם אותו הלופ, בלי לחדש יותר מדי דברים תוך כדי שיחה מרתקת על מדד המחירים לצרכן ופעילויות הבנקים בישראל. (קטע מספר 2).  ביקשתי מאריאל את הזמן לבדוק אל מול הבנק, אריאל הבטיח שישוב אלי.  הוא לא.

אז הרמתי טלפון לברכה מבנק דיסקונט לברר מדוע לא כובדה הוראת קבע ואיך פתאום אני חייב כספים?

ברכה בדקה, וסיפרה לי שאני אינני הראשון עם הבעיה הזו, וכי זו בעיה המוכרת על ידי מימון ישיר (קטע מספר 3, בדגש על 01:40, 02:30, 3:22 ו- 4:00).

מכיוון שאריאל לא התפנה לחזור אלי, התקשרתי אני למימון ישיר ודיברתי עם אילנית.  כאן, חשוב לציין כי כל קשר בין תודעת שרות לבין תיפקודה (לכאורה) של אילנית הוא מקרי בהחלט. (קטע מספר 4).  את השיחה ההזוייה עם אילנית סיימתי תוך הבטחה שלה ש"אריאל כבר ידבר איתי".

הוא לא.

אחרי כעשרה ימים, 08.05.2018 זכיתי סוף סוף להתייחסות של אריאל (קטע מספר 5), כשבשורה התחתונה, כל מה שעניין את אריאל היה "יש לך חוב!"  כל השאר לא היה רלוונטי "זאת לא בעיה שלנו" ועוד סיפורים מרתקים.  

הודעתי לאריאל, שההתדיינות שלנו הסתיימה וכי אני דורש דבר אחד בלבד:

לא רוצה זיכוי, לא רוצה הנחה ולא מעוניין לשלם פעמיים באותו החודש עקב הטעות של מימון ישיר.  מוכן לשלם, מבין שצריך לשלם אבל אשלם חודש בחודשו מה שאומר שמימון ישיר יאלצו להוסיף חודש נוסף של תשלומים.

אריאל טרח והסביר וטען ודיבר ומילמל.  הודעתי לו שאין לנו הרבה מה לדבר ושידאג שנציג בחברה, מעליו, המסוגל לפתור דברים, ידבר איתי.  עוד קצת אכילות ראש ("גם ככה היית צריך לשלם") והשיחה הסתיימה.

בצהריים זכיתי לדבר עם סיון.  מנהלת.  (קטע מספר 6), סיון להפתעתי, לאורך כל השיחה, טענה שאריאל לא יודע על מה הוא מדבר, שהבנק טועה ושכולם לא בסדר.  חוץ ממימון ישיר.

"המצב – לך יש חוב" או "איך לא ראית שלא ירד לך התשלום???"

הסברתי, וחזרתי והסברתי לסיון, שלא החוב הוא הנושא, כי אם הכרה בטעות.  (מעבר לעובדה שאני לא בודק מה יורד או לא יורד לי בחשבון באופן תדיר, יש לי עוד קצת דברים חשובים יותר בחיים, כמו לקרוא YNET ולשחק עם הילדים שלי טאקי).

וכי אין לי ולא היתה לי כל בעיה לשלם, אבל בצורה הוגנת ובטח שלא לשלם על טעות של מימון ישיר.

אמרה שתבדוק.  

חזרה אלי לאחר עשרים דקות, סבלנית קצת פחות (קטע מספר 7), כאן כבר בהתכחשות גורפת כלפי הצעתו הקודמת של אריאל (בוא נחלק את החוב לשני תשלומים), התכחשות גורפת כלפי המידע שקיבלתי מהבנק והתעקשות על כך שכולם טועים.  כולם חוץ ממימון ישיר.

לאחר שחזרה ושבה וחזרה לשאול אותי "מה אתה רוצה עכשיו", תוך כדי הסבר שזה לא באמת חשוב מה שאני רוצה, הסברתי לה:

1. אני רוצה לשלם, אבל בדיוק כפי שהחוזה המקורי אומר, חודש בחודשו.  טעיתם – אין בעיה.  קבלי את כל הסכום, חודש אחרי.
2. אני אכתוב לך במדוייק את כל השתלשלות הדברים כדי שתוכלי לקרוא ברוגע ולהבין.
3. קחי 24 שעות (מה 8.5.18 ב 14:30) ובואי נדבר שוב מחר.

וכך אני עושה.