קוד זדוני הגיע ל-178 ארגונים, בהם CNN, BBC ו-HSBC, דרך כלי שאתרים סומכים עליו. מה זו מתקפת שרשרת אספקה, ולמה כדאי לעדכן את האייפון, לבדוק חיובים ולוודא כתובת ארנק.
נכנסתם השבוע לאתר חדשות מוכר, או לאתר של חברה גדולה שאתם סומכים עליה? לא הורדתם כלום, לא לחצתם על חלון מוזר, פשוט גלשתם. ובכל זאת, ייתכן שהדפדפן שלכם הריץ קוד שלא היה אמור להיות שם.
ביום שני, 16 בנובמבר, חוקרי אבטחה מצאו קוד זדוני בסקריפטים של חברת Optimizely, כלי שאתרים רבים משתמשים בו כדי לבדוק גרסאות של עמודים ולהתאים תוכן לגולשים. הקוד הופיע אצל 178 ארגונים, בהם CNN, BBC, Zoom, HSBC ו-Salesforce. הוא ניסה להחליף כתובות של ארנקי קריפטו, לגנוב פרטי כרטיס שהוקלדו בטפסים באתר, לאסוף עוגיות וצילומי מסך, וגם לנסות לפרוץ לאייפונים ולאייפדים. Optimizely זיהתה את האירוע, סגרה את הפרצה והסירה את הקוד עוד באותו יום.
מה זו מתקפת שרשרת אספקה
אתם סומכים על האתר. האתר סומך על כלי חיצוני. ואז מישהו פוגע בכלי, והקוד שלו רץ אצלכם, בלי שפתחתם קובץ חשוד.
זו, בגובה העיניים, מתקפת שרשרת אספקה. אף אחד לא היה צריך לפרוץ ל-CNN או ל-BBC בנפרד. מספיק היה להשתיל קוד במקום אחד, בסקריפט שהאתרים האלה כבר טוענים לכל גולש.
איך זה קרה הפעם? לפי Optimizely, התוקפים ניצלו פרצה בתהליך ההרשמה לשירות, התחזו למנהלי חשבון והוסיפו קוד זדוני לפרויקטים של לקוחות. החברה מדגישה שלא מדובר בגניבת סיסמאות, אלא בניצול פרצה שאפשרה להתחזות למנהלים. הקוד הגיע מכתובת מוכרת, כחלק מהסקריפט שהאתר כבר סומך עליו.
חשוב לדייק: לא כל מי שנכנס לאחד האתרים האלה נפגע. החשיפה הייתה בחלון זמן של אותו יום, ורק בעמודים שהסקריפט הנגוע רץ בהם. בחלק מהאתרים מדיניות אבטחה חסמה את הקוד. אבל עצם הרעיון צריך להדליק נורה: "אתר מוכר" הוא לא תעודת ביטוח.
מה הקוד ניסה לעשות
קודם כל, ארנקים. אם בעמוד הופיעה כתובת להעברת מטבעות דיגיטליים, הקוד ידע להחליף אותה בכתובת של התוקפים. אתם מעבירים, הכסף מגיע למישהו אחר, והמסך נראה תקין.
אחר כך, כרטיסי אשראי. הקוד חיפש בטפסים באתר מספר כרטיס, תוקף וקוד אבטחה, וניסה לשלוח אותם החוצה. כאן יש הקלה חלקית: פרטים שהוזנו בחלון תשלום נפרד של חברת סליקה מוכרת, כמו Stripe או Adyen, לא היו נגישים לו. מי שהקליד את המספר ישירות בטופס של האתר עצמו, באותו יום, צריך לבדוק חיובים.
הקוד גם ניסה לאסוף עוגיות, כתובות של עמודים וצילומי מסך. ואם הגולש גלש מאייפון או מאייפד, הוא ניסה לנצל פרצות בגרסאות ישנות יותר של iOS. מכאן ההמלצה הפשוטה ביותר: עדכנו את התוכנה.
מה כדאי לעשות עכשיו
א. עדכנו את האייפון ואת האייפד. היכנסו להגדרות, לכללי, לעדכון תוכנה, והתקינו את מה שמחכה לכם. אם יש עדכונים אוטומטיים, הפעילו אותם. גם מי שלא זוכר אם ביקר באתר כלשהו באותו יום, כדאי לו להיות מעודכן.
ב. בדקו חיובים. אם ב-16 בנובמבר הקלדתם פרטי כרטיס באתר, לא בחלון תשלום נפרד, עברו על דף החשבון. חיוב לא מוכר? התקשרו מיד לחברת האשראי.
ג. בדקו העברות קריפטו. אם העברתם מטבעות באותו יום, ודאו שהכתובת שהופיעה על המסך היא באמת הכתובת שהעתקתם. ומהיום: לפני כל העברה, תסתכלו שוב על הכתובת. אל תסתמכו רק על מה שהודבק למסך.
ד. עקבו אחרי חשבונות רגישים. אם הייתם מחוברים למייל, לבנק או לרשת חברתית בזמן הביקור, שימו לב לכניסות חריגות. במקרה חשוד, החליפו סיסמה והפעילו אימות דו-שלבי.
ה. יש ספק? מדווחים. אפשר לפנות למוקד 119 של מערך הסייבר. זה בחינם, וגם חשד שווה שיחה.
מה למדנו?
האתר יכול להיות אמיתי, הכתובת יכולה להיות נכונה, ואתם עדיין עלולים לקבל קוד ממקור שלישי שהאתר סמך עליו. לכן עדכון לאייפון, מבט על דף האשראי ובדיקה נוספת של כתובת הארנק הם לא היסטריה. הם היגיון בריא, גם כשהאתר נראה לגמרי בסדר (: